מלבי"ם
ב. ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי באשר אינו יודע מקומך, ג. ואתה תמלוך על ישראל וכו' ובזה תרום קרן בזכות הרבים כי זרח שמש הצלחתך, ובית אבי יהיה תחתיך כי אהיה לך למשנה, ד. וגם שאול אבי ידע כן, ומצד זה נרפו ידיו ויפחד מעשות לך כל מאומה:
חומת אנך
ואתה תמלוך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה. אפשר לרמוז במ"ש הרמ"ע ז"ל בספר גלגולי נשמות משם מהר"י סרוק ז"ל כי דוד הלל ויונתן שמאי וז"ש בדוד וה' עמו ואמרו רז"ל שהלכה כמותו בכל מקום וכן בהלל ושמאי הלכה כבית הלל וז"ש רז"ל ע"פ יודע נגן ואיש חיל דבכל דבר היה אומר יונתן בני כמוהו וכשא"ל הלכה כמותו חלשא דעתיה דלא הוה ביה עכ"ל. ובזה ניחא דכשם דדוד היה עניו שהיה מרכבה לשכינה וז"ש וה' עמו ואמרו שהלכה כמותו בכל מקום. ולכך הלל עניו והלכה כמותו ובית הלל נהגו כמו הלל והלכה כמותם. ובזה א"ש כי יהונתן הוסיף ה' בשמו כי הוא שמאי מצד הגבורה וכן ה' רומז למלכות שבה הגבורות. ודוד הלל מצד החסד וכן הוסיף יוד שהוא בחינת זכר בחינת חסדים. וגם מ"ש יונתן אתה תמלוך ואני אהיה למשנה נתקיים כי דוד הלל נשיא ויונתן שמאי אב בית דין משנה לנשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו: